אבו צאלח הדסק הערבי

תהיו בשמחה גדולה יש מנהל לעולם והוא לא עשוי מבשר ודם.

לוחמים לוחמות,

בסוריה
לבנון
רצועת עזה
יהודה ושומרון
עוקבים ועוקבות יקרים שתהיה לכולנו שבת שלום שקטה ומבורכת 🙌❤️.

נפגש במוצאי שבת קודש אם ירצה השם 🙌

אבו צאלח הדסק הערבי
https://t.me/salehdesk1

פרשת דרכים או תסריט ידוע מראש?

הטלטלה שעוברת המדינה בשבועות האחרונים וזה עוד לא נגמר היא עוד אבן דרך בהיסטוריה המורכבת והמדממת של העם היהודי.

כשאני יושב מול המסכים, אני מזועזע מעוצמת השיח ומהשנאה ששוטפת אותנו. ולמרות זאת, באופן פרדוקסלי, הכל נראה לי כמעט "טבעי",

כדי להבין לאן פנינו מועדות, צריך לחזור רגע בזמן להתחלה, אל שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב.

אברהם ושרה הביאו לעולם את יצחק, וממנו נולד יעקב, שלימים ייקרא ישראל וממנו יצאו 12 השבטים אבותיו של עם ישראל.

במקביל, מאברהם ומהגר נולד ישמעאל, אחיו למחצה של יצחק, שממנו יצאו 12 נשיאים המזוהים במסורת כאבותיהם של העמים הערבים.

ברמה המילולית וההיסטורית הרחבה, צאצאי יעקב וצאצאי ישמעאל הם
"בני דודים".

זו ההיסטוריה שאי אפשר להתכחש אליה.

נחזור להווה, לשנת 2026, אחרי 2000 שנות גלות, חזר עם ישראל לארצו. לצידנו ובתוכנו חיים אזרחים ערבים, המונים כמעט עשרים אחוז מאוכלוסיית המדינה. על הנייר, אין ולא צריך להיות הבדל בין אזרח יהודי לערבי אותן זכויות ואותן חובות.

אלא שבפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר ורחוקה שנות אור מהציפיות. למה? כי אנחנו, יהודים וערבים, נמצאים יחד במעגל אינסופי עוד משחר ההיסטוריה. מישהו באמת מאמין שבני אדם בשר ודם יכולים לפתור סכסוך עתיק כל כך ולהביא שלום מוחלט?

הקונפליקט הנצחי הזה מובנה סביב הגדרת המדינה כמדינה יהודית עוד משלב הקמתה, אל מול תחושות קיפוח ומשברי זהות ונאמנות.

אלו פערים עמוקים, שורשיים ודתיים שלא ניתן לגשר עליהם ולא משנה מי יגיד מה, או מי יישב על איזה כיסא.

במילים פשוטות ולא מכובסות, הבעיה היא ששני הצדדים משוכנעים בצדקתם המוחלטת, מונעים מפחד קיומי ומטראומות עבר, ונאבקים על השליטה באותו בית שעשוי כולו מזכוכית.

ואז הגיעו בחירות 2026.

בנקודת הזמן הזו, המשבר שהיה ברור שיתפוצץ לנו בפנים מתישהו גולש פנימה, אל תוך הבית שלנו. ברשתות ובתקשורת נחשפתי בחודשים האחרונים לשנאת אחים תהומית, לקללות, לנאצות ולכעס אדיר.

והכעס הזה מובן, כי ציבור שלם מבין שעבר הנדוס תודעה (והרי הזהרתי שמהנדסים אתכם) ורומה פעם נוספת בידי פוליטיקאים שתאוות הכיסא והמעמד קודמת אצלם לכל.

אפשר ממש להרגיש בחוש את הדריכות ואת הרעב שלהם לקראת חלוקת השלל והתפקידים.

ובאותה נשימה אני בכלל לא כועס על הפוליטיקאים. פוליטיקה היא זירה צינית ונוקשה מהסוג הנמוך ביותר לא אני אומר את זה, הם הפוליטיקאים התוו את זה, הם פשוט פועלים לפי הטבע שלהם. הכעס שלי מופנה אלינו, הציבור. אנחנו אשמים.

זה כמו לקנות מוצר ממוכר שרימה אותך וצוחק לך בפנים, ובמקום להפנות לו עורף לחזור ולקנות ממנו שוב.

ממשלה עדיין לא קמה, וגם אם תקום, קשה לראות אותה שורדת לאורך זמן בתוך שדה המוקשים הזה. אבל הבעיות שלנו עמוקות בהרבה מהשאלה מי ירכיב את הקואליציה הבאה ועם מי,

- הילדים שלנו גדלים במציאות שבה מניפולציות ושקרים של נבחרי ציבור הפכו לנורמה תלוי רק באיזה צד של המפה הפוליטית אתה נמצא.

- הקרע הפנימי בחברה שלנו מפצל אותנו לשני קטבים מנוגדים, שמעמיקים עוד יותר את השנאה והפילוג בינינו.

- סוגיות הליבה האמיתיות שלנו לא ייפתרו, אלא יידחקו הצידה לטובת הישרדות פוליטית רגעית.

- אנחנו עלולים להביא על עצמנו חורבן במו ידינו, בפעם המי יודע כמה ומי מבטיח שהפעם נצא מזה?

באופן לא מפתיע, התחושה היא שאת התסריט הזה שאנחנו עוברים ועוד נעבור כבר כתבו לפני אלפי שנים. אפשר לקרוא לזה בכל שם שתבחרו, "פעמי גאולה", "אחרית הימים", או פשוט תהליך היסטורי שגדול מאיתנו.

באופן אישי,
אני מרגיש שאנחנו חלק ממהלך שגדול מכפי יכולתנו לשלוט בו לכן, לצד ההשתדלות האישית שלי כאזרח וכאדם שאותה אמשיך לעשות ללא פשרות אני בוחר לחזור למקורות ולהשליך את יהבי על בורא עולם.

בסופו של דבר, מעבר לכל הרעש והצלצולים
"אין עוד מלבדו".

מה שצריך לקרות יקרה, ואת ההשתדלות שלנו אנחנו חייבים להמשיך לעשות, בטוב.

שבת שלום

אבו צאלח הדסק הערבי
https://t.me/salehdesk1

משגרי הנ"מ שהותקפו.

אבו צאלח הדסק הערבי
https://t.me/salehdesk1